מבוסס על סיפור אמיתי
22:00 יושבת בסלון מול הטלוויזיה אחרי יום עבודה מתיש. מתחילה את הפרק הבא בסדרה.
22:05 קמה למטבח. פותחת מקרר. סוגרת מקרר. שותה כוס מים, חוזרת לסלון.
22:18 עוצרת את הסדרה (מבינה שהפעם ההפסקה תהיה יותר ארוכה) פוסעת למטבח. פותחת מקרר, סוגרת מקרר. פותחת מגירה (מזהה חיוך של חבילת שוקולד שנשלח לכיוונה) סוגרת מגירה. פותחת מקרר לוקחת יוגורט. מתחילה לפסוע לכיוון הסלון. חוזרת למטבח.
22.19 עומדת מול מגירה פתוחה. סוקרת את התכולה, ליד השוקולד יושבים להם בשקט שקדים וחמוציות. חופנת קצת מזה וקצת מזה וחוזרת להתיישב מול הסדרה.
22:54 קמה לשירותים. שוטפת ידים מרעננת פנים. מסתכלת במראה. רואה שם אישה עייפה. חוזרת לסלון.
בדרך חזרה שומעת קול שעולה מהמגירה במטבח. פותחת מגירה. מסתכלת על חפיסת השוקולד שמסתכלת עליה.
והשיח מתחיל....
"מה יקרה אם אוכל רק חתיכה אחת. אני עייפה. קצת מתוק. מקוביית שוקולד אחת אף אחד לא מת"
פותחת את העטיפה
אוכלת קובייה
מחזירה את העטיפה למקומה ומטשטשת ראיות
"גם שורה זה בסדר"
שוב פותחת את העטיפה
אוכלת את השורה חסרת הקובייה
ועוד שורה
סוגרת את העטיפה.
עכשיו כבר יותר קשה לטשטש את הראיות.
"יאללה. איזה יום היה לי. בעבודה היה סיוט ואחר הצהריים היה בלאגן עם הילדים. מגיע לי שיהיה לי טוב. נמאס לי להילחם כל הזמן בכל כך הרבה חזיתות"
לוקחת את החפיסה
חוזרת איתה לסלון
משימת החיסול הסתיימה בהצלחה
מכבה טלוויזיה
נכנסת למיטה
" מחר אני חייבת להתחיל דיאטה... בעצם עדיף ביום ראשון..."
הסיפור הזה היה פחות או יותר סיפור חיי.
סיפור ששיניתי אחרי מסע של דם, יזע, דמעות וכמה חפיסות שוקולד.
תודה שקראת והגעת לכאן ואם הסיפור הזה מזכיר גם את סיפור חייך,
אספר לך שבשלוש השנים האחרונות ליוותי עשרות נשים כמוני וכמוך להצלחה.
תוכנית RESPECT YOUR BODY שפיתחתי אחרי שחקרתי את הנושא לאורך לרוחב ולעומק, היא
התוכנית עליה חלמתי ולא מצאתי.
הלוואי שהייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום.
הדרך שלי היתה דרך ארוכה. היום אני יכולה לעזור לך ולקצר לך את הדרך.
לשנות את סוף הסיפור שלך!







